1949 – 2026
יהי זכרה ברוך
ויהי ערב ויהי בוקר ואחותנו נלקחה מאיתנו, כבאבחת חרב.
עצם מעצמותנו, בשר מבשרנו ודמה בדמנו זורם.
רחל'ה פלגי, לבית שילוני, נולדה ב- י' בשבט, תש"ט, 9 בפברואר 1949, להוריה דבורה ויעקב-יענק'ל שילוני, ה"בנימינאים".
אחות צעירה לעפרה, אלי וחנה.
היא גדלה בחינוך המשותף ובלינה המשותפת, בקבוצת "חבצלת".
עם סיום המוסד, יצאה לשנת שירות בקיבוץ נחשון.
בקיץ 1980 נישאה לדובי בקיבוצו – ניר דוד, על שפת נחל האסי ובחורף 1981 עברו לגן שמואל.
כאן נולדו הבנים: אסי, יותם ונועם. אליהם הצטרפה ענבל תם, חניכת המוסד, שהפכה לבת ואחות לכל החיים.
אחרי שנים של עבודה בחינוך עברה רחל'ה למכבסה שאהבה בעיקר בשל תחילת העבודה בארבע בבוקר (בנימינאית כאמור). משם המשיכה לדוכן על שלוחותיו ואז בחרה בקומונה עד הפנסיה.
קולה ושירתה המיוחדים מאוד הובילו אותה למקהלת גן-שמואל, ולמקהלות הקיבוץ הארצי ו"נעמה",
"וחג שבועות תעשה לך" – שלא ישמע עוד.
אסי, יותם ונועם, עם בנות זוגם – טל ואסנת, עשו את ביתם בקיבוץ. וביחד עם ילדיה של ענבל, זכתה לתשעה נכדים.
מעבר לטיפוח הגינה הגדולה והיפה, היא היתה גם רוקמת מופלאה, אספה חנוכיות עתיקות ופסלוני חיות מרחבי העולם.
המורכבות שבפאזלים אתגרה אותה והיא לא חדלה מלהרכיב אותם, גם את אלו עם אלפי החלקים.
היא אהבה והצטיינה באפיית עוגות בכלל, ובפרט עוגת התפוחים ו"עוגת אלי" על שם אחיה: מרנג, קצפת ותותים.
את חדוות הבישול גילתה רק בבוא הנכדים.
והאהבה, השוּתפוּת והחברוּת עם דובי, שגברו והעמיקו עם השנים, ויצרו בית ומשפחה לתפארת.
ותמיד קבוצת "חבצלת": קבוצת האחים והאחיות האולטימטיביים שהם מעגל אוהב ותומך, ללא תנאי.
עשית את גינתך כרקפת, כנזר שלמה המלך, כתר מלכות לאהבתך לאדמה ולצמחים, סימפוניה נדירה של יופי, צבעים וריחות.
ודאי עכשיו הַשָּׁמַ֣יִם כִּסְאִ֔ך וגינתך שבארץ הדום לרגלייך, ואם מלאכי השרת אומרים שירה פעם ביובל – אין כל ספק שהיום הוא היום, וזכו הם שהצטרפת למקהלתם.
נוחי בשלום אחותנו האהובה.
